מותר להתעלם (לפרשת שופטים)

מותר להתעלם

 ביוצאים למלחמת הרשות לימדה התורה בפרשתנו כי היו מכריזים ואומרים שמי שבנה בית ולא חנכו או נטע כרם ולא חיללו, אירס אישה ועוד לא נשאה, ילך וישוב לביתו. ולא רק זאת, אלא כל הירא ורך הלבב ילך גם הוא וישוב לביתו. ומי הוא הירא ורך הלבב? מביא רש"י את דברי הגמרא: "רבי יוסי הגלילי אומר הירא מעבירות שבידו, ולכן תלתה לו תורה לחזור על בית כרם ואישה לכסות על החוזרים בשביל עבירות שבידם, שלא יבינו שהם בעלי עבירה והרואהו חוזר אומר שמא בנה בית או נטע כרם או ארש אשה".

כלומר, לא רק שאיפשרה התורה לבעל העבירה לשוב מפחדו שמא ימות, אלא הקפידה לכסות על בשתו שלא יוודע לרבים כי הוא בעל עברה ומפחד. זהו כלל גדול בחינוך, החשוב הן למורים והן להורים, לשמור על כבודו של הילד גם אם נכשל בעברה, ועל יד כך לתת לו פתח לתשובה. בקשר לכך נביא מספר מעשים שסיפר הרב יהודה עדס שליט"א ראש ישיבת "קול יעקב" המובאים בספרו המצויין של הרב משה אבידן שליט"א- "לאט לי לנער" (עמוד 41):

 "והתעלמת"- פעמים שאתה מתעלם. ברור שכוונתם של ראשי הישיבה הר"מים והמלמדים היא כנה, אך הבעיה היא הדרך שבה הם נוקטים. מעניינת עדותו של הגאון רבי יהודה עדס שליט"א שסיפר שפעם הוא נסע עם עוד שני ראשי ישיבות למרן הרב שך זצ"ל ושאלוהו: "מה נדרש מאיתנו בחינוך הבחורים? מה השורה התחתונה?" ותשובתו הרמתה: "העיקר בחינוך זה להתעלם!" והבהיר שדבריו מתייחסים לאותם מקרים שהמחנכים יודעים על מעשיו של הבחור אך הוא חושב שאינם יודעים, במקרה כזה צריך להתעלם.

 ועוד העיר הגאון הרב עדס שליט"א, שפעם היה בביתו של גדול אחד כאשר אחד מילדיו שבר כוס זכוכית בכעסו. האב שראה הכל, עשה עצמו כמי שלא ראה והסתובב אל הילד ואמר לו: "אוי, צדיק, בטח זה נפל לך מהיד בלי כוונה"... הילד השיב כן, ופרץ בבכי. הוא הרגיש שאביו הוציא אותו ממצבו המביך. על תגובה מעין זו, הילד מכיר טובה ונקשר נפשית למי שסייע לו לצאת ממצוקתו.

עוד סיפר הגאון הרב יהודה עדס שליט"א מעשה שהיה, שיש בו לקח רב: "הייתי בן אחת עשרה, ואכלתי ארוחת ערב. אחי, המבוגר ממני בשנתיים , שאל אותי: "יהודה, בירכת ברכת המזון?". אמרתי לו: "כן".  "באיזה סידור?", שאל אותי. אמרתי לו: "בזה" והצבעתי על סידור שהיה מונח על השולחן. אלא, שלצערי זה לא היה סידור רגיל שמודפסת בו ברכת המזון, זה היה 'מחזור של יום הכיפורים'. הוא הבחין בכך ושאל אותי: "תראה לי היכן יש במחזור הזה ברכת המזון?" ואני אמרתי שמצאתי! והוא שאל אותי פעם שניה ושלישית: "היכן יש פה ברכת המזון?" ואני משיב שמצאתי. הוא ניגש לאבי (הגאון הגדול רבי יעקב עדס זצוק"ל) ואמר לו: "יהודה אומר שמצא ברכת המזון במחזור של יום כיפור?". אמר לו אבי: "תדע לך, אם יהודה אומר לך שהוא מצא אז תאמין לו שמצא". כך אבי אמר לו... אוי, איך שבאותו רגע אהבתי את אבי, וגם כבר אהבתי את ברכת המזון. מאותו יום כבר לא יכולתי שלא לברך ברכת המזון. איזה נעימות היתה לי שהוציאו אותי נקי מהמצוקה שלי. איזה אבא גדול. איזו ענווה. מה הוא היה צריך לגעור בי? רק היה מסתכל בי, הייתי מתעלף מבושה. זו ההערצה שהערצתי את אבא על הגישה הזו". 


מדברי הרב יעקב אדלשטין זצ"ל: "לפעמים הדבר הכי חשוב שהורים צריכים לעשות זה להתעלם. לא להפוך כל משובת נעורים וכל שטות לעניין עקרוני שמוביל לוויכוחים. ההערות של ההורים רק יעמיקו את הנפילה והכישלון. אדם צריך להיות חכם ולראות האם מה שמרגיז אותו כל כך הוא לא רק מעידה של רגע, ואז צריך להעלים עין ולתת לדבר לחלוף מעצמו. לפעמים צריך לדעת לטפל בדברים מאחורי הקלעים, אבל לא ישירות".

"אבי נהג לומר שזו מצווה גדולה לדון אדם לכף זכות, ולפעמים אפשר פשוט לדון אדם לכף שטות... להבין שמה שהוא עשה הוא שטותי, לא לעשות מזה עניין, להמשיך הלאה".   (סולם יעקב עמ' 165)

Comments

Post a Comment

Popular posts from this blog

Learning From the Mistakes of Others / Parashat Shelach

A Thought for the Shabbat Table by Rav Yosef Politi (The original was written in Hebrew. AI translation into English) The sin of the spies stands among the most tragic episodes in Jewish history. Because of it, an entire generation was denied entry into Eretz Yisrael and was destined to wander in the wilderness for forty years. The night on which the nation wept in despair became Tishah B’Av—the day that would later witness the destruction of both Batei Mikdash. If this sin carried such far-reaching consequences, it deserves our careful attention. What exactly went wrong, and what can we learn from it today? The Torah introduces the spies as distinguished and righteous men. Rashi, citing Chazal, notes that whenever the Torah refers to people as “anashim” (“men”), it indicates individuals of importance and stature. At the time they were chosen, the spies were worthy leaders. How, then, did such respected individuals fall so low? What caused them to transform from righteous leade...
Read more

Why Do We Need Leaders? / Parashat Korach

A Thought for the Shabbat Table by Rav Yosef Politi   (The original was written in Hebrew. AI translation into English) Korach's rebellion against Moshe Rabbeinu is remembered throughout Jewish history as the classic example of a dispute that was not for the sake of Heaven. The Mishnah in Pirkei Avos asks: “What is a dispute that is not for the sake of Heaven?” and answers: “The dispute of Korach and his followers.” At first glance, Korach presented himself as a champion of equality. He argued that the entire nation was holy. Every Jew stood at Har Sinai and heard Hashem's voice. Why, then, should Moshe and Aharon occupy positions of unique authority? His famous claim was: "The entire congregation is holy, and Hashem is among them. Why do you elevate yourselves above the assembly of Hashem?" It sounds persuasive. It sounds noble. Yet Chazal reveal that beneath the lofty rhetoric was a very different motivation. Rashi explains that Korach felt personall...
Read more

The Foundation Beneath Everything/ Parashat Ballak

  B”SD A Thought for the Shabbat Table (The original was written in Hebrew. AI translation into English) Bilam is one of the most fascinating figures in the Torah. On the one hand, he possessed extraordinary abilities. Chazal teach that he was granted a level of prophetic insight unparalleled among the nations of the world. His words carried immense power, and even his enemies recognized his influence. Yet despite his remarkable gifts, Bilam is remembered not as a model of greatness but as a symbol of moral corruption. The Mishnah in Pirkei Avos draws a striking contrast between the disciples of Avraham Avinu and the disciples of Bilam: "Whoever possesses three traits is among the disciples of Avraham Avinu, and whoever possesses three other traits is among the disciples of the wicked Bilam." The Mishnah then identifies the defining characteristics of each group. The students of Avraham possess: A good eye ( ayin tovah ) A humble spirit ( ruach נמוכה ) A modes...
Read more