הטף והמקנה/ פרשת מטות

 בס"ד

הטף והמקנה

 בפרשת מטות קוראים אנו על בקשתם של בני גד ובני ראובן ממשה רבנו לתת להם את ארץ סיחון ועוג בעבר הירדן, ארץ מרעה המתאימה למקנה הרב שלהם. הם מבקשים להישאר בחוץ לארץ ולא להיכנס לארץ הקודש ארץ ישראל בשל דאגה לרכושם הרב: "ויאמרו אם נא מצאנו חן בעיניך יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה, אל תעבירנו את הירדן (במדבר ל"ב ה')". משה רבנו ע"ה מוכיח אותם בגערה על בקשתם זאת: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה? ולמה תניאון את לב בני ישראל מעבור אל הארץ אשר נתן להם ה'?". לאחר שמיעת גערותיו של גדול הדור בהכנעה, מסבירים בני גד ובני ראובן את כוונתם שלא הייתה חלילה כזאת, אלא רצונם להשתתף בכיבוש הארץ יחד עם כל השבטים ואף לצאת חלוצים לפניהם, אלא שבני משפחתם ורכושם יישארו בעבר הירדן-  "…גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו. ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל…"

משה רבנו מסכים להצעתם אך בשינוי קל לכאורה- "בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצאנכם והיוצא מפיכם תעשו". מסביר רש"י (פסוק ט"ז): "חסים היו על ממונם יותר מבניהם ובנותיהם שהקדימו מקניהם לטפם. אמר להם משה לא כן, עשו העיקר עיקר והטפל טפל. בנו לכם תחילה ערים לטפכם ואחר כך גדרות לצאנכם". מה משיבים על כך בני גד ובני ראובן? "עבדיך יעשו כאשר אדוני מצווה (ולא כמו שחשבנו בתחילה). טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד. ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ה' למלחמה כאשר אדוני דובר".

אכן, בכניסתם לארץ מילאו בני גד ובני ראובן את תנאם במסירות נפש. הם יצאו למלחמה כחיל החלוץ וסייעו לשבטים האחרים לכבוש את נחלתם. רק אחרי ארבע עשרה שנה של כיבוש וחלוקה חזרו לבתיהם בעבר הירדן. בכיבוש יריחו למשל (יהושע ו' ט') אומר רש"י: " בני ראובן ובני גד היו עוברים לפניהם, לפי שהיו בני גד גיבורים ומכים בזרוע חזקה כמו שנאמר וטרף זרוע אף קדקד". בני גד ובני ראובן מוסרים נפשם למען כלל ישראל ועם כל זאת טעו בדבר אחד ותיקנם משה רבנו- קודם כל צריך לדאוג לילדים ואחר כך לצאן. כאן השואל שואל, הייתכן שאדם ידאג לצאנו ומקנהו לפני ילדיו ומשפחתו? בודאי שבאופן טבעי הילדים חשובים לכל אחד יותר מרכושו, ומה כוונת הדברים?

על כך שמעתי מהרב נחמן בולמן זצ"ל (מייסד קהילת ובית ספר נחליאל במגדל העמק שיום פטירתו בכ"ו בתמוז), כי כוונת הדברים ללמדנו על הניסיון שעובר על יהודי חוץ לארץ, הצריכים לבחור לעיתים בין הרצון להתפרנס בעושר במקומות נידחים, ובין מגורים בתוך קהילה יהודית שבה יוכלו לחנך את ילדיהם לתורה ולמצוות. ניסיון זה הוא ניסיון קשה ומשה רבנו ע"ה מציב את תמרור האזהרה- קודם כל חינוך יהודי לילדים ורק אחר כך פרנסה ברווח. אם עושים כך, הרי שאף על פי שגרים בנכר יהיו מעשיהם רצויים לפני אבינו שבשמיים.

"אמר רבי יוסי בן קסמא: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד, ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום. אמר לי: רבי, מאיזה מקום אתה? אמרתי לו: מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי: רבי רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות? אמרתי לו: אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה, וכן כתוב בספר תהלים על ידי דוד מלך ישראל: טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף…"   (מסכת אבות פרק ו')

Comments

Post a Comment

Popular posts from this blog

Learning From the Mistakes of Others / Parashat Shelach

A Thought for the Shabbat Table by Rav Yosef Politi (The original was written in Hebrew. AI translation into English) The sin of the spies stands among the most tragic episodes in Jewish history. Because of it, an entire generation was denied entry into Eretz Yisrael and was destined to wander in the wilderness for forty years. The night on which the nation wept in despair became Tishah B’Av—the day that would later witness the destruction of both Batei Mikdash. If this sin carried such far-reaching consequences, it deserves our careful attention. What exactly went wrong, and what can we learn from it today? The Torah introduces the spies as distinguished and righteous men. Rashi, citing Chazal, notes that whenever the Torah refers to people as “anashim” (“men”), it indicates individuals of importance and stature. At the time they were chosen, the spies were worthy leaders. How, then, did such respected individuals fall so low? What caused them to transform from righteous leade...
Read more

Why Do We Need Leaders? / Parashat Korach

A Thought for the Shabbat Table by Rav Yosef Politi   (The original was written in Hebrew. AI translation into English) Korach's rebellion against Moshe Rabbeinu is remembered throughout Jewish history as the classic example of a dispute that was not for the sake of Heaven. The Mishnah in Pirkei Avos asks: “What is a dispute that is not for the sake of Heaven?” and answers: “The dispute of Korach and his followers.” At first glance, Korach presented himself as a champion of equality. He argued that the entire nation was holy. Every Jew stood at Har Sinai and heard Hashem's voice. Why, then, should Moshe and Aharon occupy positions of unique authority? His famous claim was: "The entire congregation is holy, and Hashem is among them. Why do you elevate yourselves above the assembly of Hashem?" It sounds persuasive. It sounds noble. Yet Chazal reveal that beneath the lofty rhetoric was a very different motivation. Rashi explains that Korach felt personall...
Read more

The Foundation Beneath Everything/ Parashat Ballak

  B”SD A Thought for the Shabbat Table (The original was written in Hebrew. AI translation into English) Bilam is one of the most fascinating figures in the Torah. On the one hand, he possessed extraordinary abilities. Chazal teach that he was granted a level of prophetic insight unparalleled among the nations of the world. His words carried immense power, and even his enemies recognized his influence. Yet despite his remarkable gifts, Bilam is remembered not as a model of greatness but as a symbol of moral corruption. The Mishnah in Pirkei Avos draws a striking contrast between the disciples of Avraham Avinu and the disciples of Bilam: "Whoever possesses three traits is among the disciples of Avraham Avinu, and whoever possesses three other traits is among the disciples of the wicked Bilam." The Mishnah then identifies the defining characteristics of each group. The students of Avraham possess: A good eye ( ayin tovah ) A humble spirit ( ruach נמוכה ) A modes...
Read more