לא לקחו מוסר

ארבעים שנה נגזרו על אבותינו לשהות במדבר ולא להיכנס לארץ ישראל עד שתמו כל הדור ההוא בעטיו של חטא המרגלים. אותו לילה בו בכו העם בכייה של חינם ליל תשעה באב היה, עליו אמר הקב"ה- אתם בכיתם בכייה של חינם ואני אתן לכם בכייה לדורות, חורבן בית המקדש הראשון והשני. בוודאי שראוי לנו להתבונן בחטא כבד זה ולנסות וללמוד ממנו לקח לעצמנו.

המרגלים היו אנשים כשרים בתחילה, יראי שמיים ודוגמא לרבים, וכמו שמביא רש"י (י"ג ג') את דברי חז"ל: "כולם אנשים- כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות ואותה שעה כשרים היו". וודאי שאם קוראת להם התורה "אנשים" ללמד שהיו כשרים, אין לך תעודת הכשר גדולה מזו. אם כך, מתי הפכו להיות רשעים מוציאי דיבת הארץ רעה? מהו משך הזמן שגרם למהפך נפשי גדול שכזה? הנפילה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא צריכה לכאורה לקחת זמן ממושך, התדרדרות ממצב למצב כמו שאומרים חז"ל על דרכו של היצר הרע- היום אומר לו עשה כך, מחר אומר לו עשה כך, עד שהולך ועובד עבודה זרה. אולם למרבה הפליאה במקרה הזה הייתה ההתדרדרות מידית.

על הפסוק (י"ג כ"ו) "וילכו ויבואו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל" אומר רש"י: "מהו וילכו ויבואו? להקיש הליכתן לביאתן. מה ביאתן בעצה רעה אף הליכתן בעצה רעה". הרי כבר בהליכתן, בצאתם לדרך לתור את הארץ, נהפכו לרשעים! הייתכן שזמן כה קצר עבר מרגע בחירתם לתפקיד ועד ליציאתם לדרך, וכבר מהפך נורא שכזה?

מתרץ הרב אליהו לאפיאן זצ"ל בספרו "לב אליהו": הנה ידוע מה שכתוב בזוהר הקדוש בחטא המרגלים שאמרו לנפשם: אמנם במדבר זכינו להיות נשיאים אבל כשניכנס לארץ לא נזכה לנשיאות ויורידו אותנו ממעלתנו, לכן הוציאו דיבה על הארץ בכדי שלא ייכנסו לארץ. אותה נגיעה אישית היא שגרמה להם, אלא שכל זמן שעניין הכניסה לארץ היה רחוק עדיין מהרגשתם לא התפרצה הנגיעה הזאת, אך ברגע שנהיה הדבר מוחשי ובשליחותם יכולים להשפיע על כך, כבר נהפכו לאנשים אחרים.

בוודאי שאם היו מספרים לנשיאים האלה את חטא המרגלים על אנשים אחרים היו מזדעזעים עמוקות מהסיפור הזה שכן אנשים כשרים היו באותה שעה, אך כשבאו הם עצמם לידי ניסיון באו רח"ל גם לידי ביזיון. ויש להסביר בכך את דברי חז"ל בפרקי אבות- אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, כי אינך יודע אם היית במקומו האם לא היית גם אתה נכשל ח"ו כמותו.

אלא שחז"ל לימדונו בתחילת הפרשה כי יכלו הנשיאים האלה להינצל מהכישלון אם רק היו לוקחים מוסר ממרים שנענשה על לשון הרע שאמרה על משה רבנו, אפילו שהייתה צדקת גדולה ובזכותה שתו ישראל מים במדבר ארבעים שנה מבארה של מרים: "למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים לפי שלקתה על עסקי דיבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר" (רש"י י"ג א').

כאשר רואים אדם אחר שנכשל או לקה לא נאמר לעצמנו שלום עלייך נפשי, אלא נתבונן בעצמנו שמא משמיים מראים לנו את הדבר כדי שנתבונן בעצמנו אם צריכים להתחזק בעצמנו במידה מסוימת באותו דבר ממש.

Comments

Post a Comment

Popular posts from this blog

Learning From the Mistakes of Others / Parashat Shelach

A Thought for the Shabbat Table by Rav Yosef Politi (The original was written in Hebrew. AI translation into English) The sin of the spies stands among the most tragic episodes in Jewish history. Because of it, an entire generation was denied entry into Eretz Yisrael and was destined to wander in the wilderness for forty years. The night on which the nation wept in despair became Tishah B’Av—the day that would later witness the destruction of both Batei Mikdash. If this sin carried such far-reaching consequences, it deserves our careful attention. What exactly went wrong, and what can we learn from it today? The Torah introduces the spies as distinguished and righteous men. Rashi, citing Chazal, notes that whenever the Torah refers to people as “anashim” (“men”), it indicates individuals of importance and stature. At the time they were chosen, the spies were worthy leaders. How, then, did such respected individuals fall so low? What caused them to transform from righteous leade...
Read more

Why Do We Need Leaders? / Parashat Korach

A Thought for the Shabbat Table by Rav Yosef Politi   (The original was written in Hebrew. AI translation into English) Korach's rebellion against Moshe Rabbeinu is remembered throughout Jewish history as the classic example of a dispute that was not for the sake of Heaven. The Mishnah in Pirkei Avos asks: “What is a dispute that is not for the sake of Heaven?” and answers: “The dispute of Korach and his followers.” At first glance, Korach presented himself as a champion of equality. He argued that the entire nation was holy. Every Jew stood at Har Sinai and heard Hashem's voice. Why, then, should Moshe and Aharon occupy positions of unique authority? His famous claim was: "The entire congregation is holy, and Hashem is among them. Why do you elevate yourselves above the assembly of Hashem?" It sounds persuasive. It sounds noble. Yet Chazal reveal that beneath the lofty rhetoric was a very different motivation. Rashi explains that Korach felt personall...
Read more

The Foundation Beneath Everything/ Parashat Ballak

  B”SD A Thought for the Shabbat Table (The original was written in Hebrew. AI translation into English) Bilam is one of the most fascinating figures in the Torah. On the one hand, he possessed extraordinary abilities. Chazal teach that he was granted a level of prophetic insight unparalleled among the nations of the world. His words carried immense power, and even his enemies recognized his influence. Yet despite his remarkable gifts, Bilam is remembered not as a model of greatness but as a symbol of moral corruption. The Mishnah in Pirkei Avos draws a striking contrast between the disciples of Avraham Avinu and the disciples of Bilam: "Whoever possesses three traits is among the disciples of Avraham Avinu, and whoever possesses three other traits is among the disciples of the wicked Bilam." The Mishnah then identifies the defining characteristics of each group. The students of Avraham possess: A good eye ( ayin tovah ) A humble spirit ( ruach נמוכה ) A modes...
Read more